בן רבקה ויהודה, נולד ביום ט' באלול תרפ"ז (6.9.1927) בנס-ציונה. תחילה למד בבית-החינוך בתל-אביב ואחר-כך בבית-החינוך העממי בפתח תקווה ובבית-הספר המחוזי. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", חבר ה"הגנה" בפתח תקווה והשתתף בפעולות שונות בסביבה (כפר סירקין וכו'). משסיים את חוק לימודיו בבית- הספר המחוזי התגייס ושירת שנה כנוטר בבאר-טוביה. כתום השנה התעתד להשתלם באוניברסיטה העברית בירושלים במדעי הטבע (כימיה וביולוגיה) שמשכו את לבו מילדותו, אך לאחר שהחליט לבסוף להתמסר להוראה נכנס בראשית שנת תש"ח לבית-המדרש למורים בגבעת השלושה, שם קיבל עליו תפקיד מדריך באימונים של כיתה בסמינר.

בפרוץ מלחמת-העצמאות רצה להפסיק את לימודיו ולהתגייס, אולם חזקה עליו הוראת המוסדות המוסמכים להמשיך בלימודים עד חג הפסח. יומיים לאחר סיום הלימודים, עוד לפני קבלת צו-ההתייצבות, התגייס לפלמ"ח ויצא מיד לחזית ירושלים. תחילה שירת ביחידת חבלנים שליד המטה והשתתף בפעולות שונות בסביבות ירושלים כמפקד כיתה וסגן מפקד פלוגה. ניהל כמה פעולות בשכונת שייח'-ג'ראח ובאחת מהן, ביום 21.5.1948, נפצע קשה בריאתו. לאחר שני ניתוחים בבית-חולים בירושלים מת ביום י"א בסיוון תש"ח (18.6.1948) ונקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום י"ח באב תשי"א (20.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

במלאת שנה למותו הופיעה חוברת לזכרו בהוצאת המשפחה.